סידני גשר

ניו זילנד

ניו זילנד

 

 ראשי  |  אוקלנד וולינגטון  |  קרייסצ'רץ

 
דף ראשי > ערים > אוקלנד
 

אוקלנד (Auckland) היא העיר הגדולה והמרכזית ביותר בניו-זילנד.  מתוך ארבעה מיליון איש החיים בניו-זילנד, כשליש (1.3 מיליון) שוכנים באוקלנד. לשם השוואה: כחצי מיליון איש חיים בעיר-הבירה וולינגטון וסביבתה, וכ-450,000 בקרייסצ'רץ' והסביבה. אוקלנד היא עיר מערבית מודרנית ונעימה, המהווה שער-כניסה כמעט לכל אדם המגיע לסחור, לטייל או להשתקע בניו-זילנד.

היסטוריה וגיאוגרפיה: שבטים מאורים ישבו באזור הפורה במשך מאות בשנים. העיר ה"אירופית" הוקמה בשנת 1840 בעקבות הסכם Waitangi בין ראשי השבטים המאורים המקומיים לבין המושל הבריטי (הסכם מכריע  בתולדות ניו-זילנד שהיו לו השלכות מרחיקות-טווח על יחסי המאורים והאירופאים בניו-זילנד) על לשון-יבשה בין מפרץ Waitamata הפונה לצפון-מזרח לבין מפרץ Manukau הפונה מערבה, בצפונו של האי הצפוני של ניו-זילנד. מיקום גיאוגרפי זה קבע את אופי המקום: זוהי עיר הפונה לים כמעט מכל עבריה. לעתים קרובות זהו מאפיין חיובי, אך הדבר מסבך במידת-מה את התפשטות המרחב העירוני לאורך השנים, ולעיתים גם את ההתמצאות בה, ובשנים האחרונות נושאי תחבורה שונים תופשים את מרכז תשומת-הלב במינהל ובפוליטיקה העירוניים. 

העיר שימשה (ועדיין משמשת כנמל העיקרי של ניו-זילנד למטרות מסחר ותיירות, וכינוייה הוא "city of sails" בשל המפרשיות הרבות המעטרות את חופיה.

ניתן לומר על אוקלנד שהיא "עיר גדולה קטנה", כלומר: מבנה ואופי של עיר גדולה, אך בהיקף מצומצם יחסית. הסידור מוכר לכל מי שביקר בעיר אמריקאית או אוסטרלית גדולה: CBD (central business district, מרכז המסחר והעסקים העירוני) הומה, צפוף ומשופע בבניינים גבוהים, חניונים וקניונים, מסעדות ובתי-קפה. מסביבו מפוזרים פרברי-מגורים שלווים המכילים בעיקר בתים צמודי-קרקע.

כיוון שאוקלנד היא למעשה העיר הגדולה היחידה בניו-זילנד, יש בינה ובין שאר המדינה מתח חברתי-תרבותי מסוים: הניו-זילנדים מתייחסים לאוקלנדים במידת-מה כאל חבורת יאפים שותי-אספרסו הנוהים אחרי כל אופנה בינלאומית חולפת ונוטשים את המהות הניו-זילנדית האותנטית, ואילו האוקלנדים רואים את "הדרומיים" ככפריים מיושנים. יש מי שימצא כאן קווים מקבילים ל"גוש דן מול הפריפריה" הישראלי או ל"הניו-יורקים והאמריקאים" של ארה"ב. מחקר אקדמי מאוקטובר 2005 גילה שהמגמה הכללית בשנים האחרונות היא של מעבר תושבים מן האזורים הכפריים ברחבי המדינה אל תוך אוקלנד.

אקלים: בשל מיקומה הצפוני, האקלים בה נעים יותר מאשר ברוב אזורי המדינה: זהו אקלים ממוזג, נעים בקיץ וקריר בחורף. כמובן, כמו בכל ניו-זילנד האקלים הוא הפכפך ומשתנה במהירות מסחררת: יום שמש נעים הופך תוך דקות לגשם שוטף (ולהיפך). שימו לב: קרינת השמש חזקה מאד (בשל החור באוזון, הממוקם מעל ניו-זילנד) וקל מאד להישרף אפילו תוך עשר-עשרים דקות של שמש. קחו כובע, משקפי-שמש, שרוולים ארוכים, קרם נגד שיזוף – ומעיל-גשם בתיק.

מתי להגיע: למי שמעוניין לטייל בניו-זילנד בכלל ובאוקלנד בפרט מומלץ לתכנן את ביקורו לחודשי הקיץ  (בין ספטמבר לאפריל). החורף הניו-זילנדי אינו קר במיוחד אך הוא גשום למדי.

תחבורה

נמל-התעופה של אוקלנד הוא המרכזי ביותר במדינה, וניתן להגיע אליו בטיסה ישירה מדרום-מזרח-אסיה, מן החוף המערבי של ארה"ב (וגם מצ'ילה וארגנטינה), ומכל עיר באוסטרליה. מדובר באחד משדות-התעופה הידידותיים והחמודים ביותר שנתקלתי בהם: מרגע הנחיתה מובטח לך שתרגיש בבית.

כיוון שניו-זילנד היא אי המנסה נואשות לשמור על מה שנותר מעולם החי והצומח הייחודי שלו, ישנם דברים רבים שאסור להכניס למדינה, כולל מזון, צמחים, ועוד. נעליים (וציוד נוסף כגון אוהלים) עשויות בהחלט להילקח מכם אחר כבוד לשטיפה מהירה, מדוקדקת ויעילה, ותוכלו להצטרף לקבוצת הממתינים ליד חלון החלוקה. קל לזהות: רובכם ממתינים בגרביים.

תחבורה עירונית: מנמל-התעופה ניתן לקחת מוניות או shuttle bus לעיר (כ-40 דקות). האוטובוסים עוצרים ברבות מן האכסניות המרכזיות במרכז העיר.

בתוך העיר ניתן להתנייד ברגל (המרחקים במרכז העיר לא גדולים), באוטובוסים או במוניות. מרכז התחבורה הציבורית החדש (והשנוי-במחלוקת) של אוקלנד הוא Britomart Transport Centre בכיכר Queen Elizabeth. ולמי ששכר או רכש מכונית נזכיר: הנהיגה בצד שמאל.

מגורים

אוקלנד מלאה במקומות-לינה: החל במלונות מפוארים למרופדי-הארנק שבינינו, דרך B&Bs (בעיקר בפרברים השקטים שמסביב), וכלה באכסניות הזולות, שבניו-זילנד נקראות backpackers. לבסוף, לארגון HIT (ר' בהמשך) יש גם חברים לא-מעטים באוקלנד. 

לגבי אכסניות: במרכז העיר מצויות כמה וכמה אכסניות-מטיילים, בהן ניתן למצוא חדרים משותפים (dorm beds), זוגיים או פרטיים. המחירים נעים בדרך-כלל מ-18$NZ וצפונה. האכסניות מציעות בדרך-כלל שירותי אינטרנט, מטבח משותף, כביסה, חדרי טלוויזיה ומשחקים, לוחות-מודעות ועוד. הצוותים חביבים, אדיבים ונכונים לסייע בכל שאלה. המרכזית שבהן היא ה-Auckland Central Backpackers (ובקיצור ACB), המהווה לא רק מקום לינה אלא גם אתר טוב למידע על טיולים, אירועים בעיר, אוטובוסי-תיור, הצעות-עבודה למטיילים, מכוניות משומשות למכירה, וכן הלאה. אכסניות נוספות:Base Backpackers (אכסניה חדשה ומשוכללת במרכז העיר),Albert Park backpackers (ממוקמת בשולי האלברט פארק, פארק נעים ושלו בלב ה-CBD).

המלצה אישית: למרות מרכזיותה של ה-ACB בחיי המטיילים המגיעים לאוקלנד, האכסניה עצמה לא מדהימה: גדולה, רועשת וצפופה. מי שמחפש "נחיתה רכה" באוקלנד מוטב לו להזמין מקום באכסניה קטנה יותר, ולבוא ל-ACB בזמנו החופשי לשם צבירת מידע ויצירת קשרים חברתיים.

מה לעשות:

נקדים ונאמר: אוקלנד היא עיר חיננית וסימפטית, אך איננה מרהיבה או ייחודית כמעט משום בחינה.  למהגר או לאיש-העסקים היא מהווה יעד; למטייל היא בדרך-כלל שער ובסיס-הכנה לטיול בניו-זילנד (ר' הרחבה לעיל). נוף, תרבות מאורית, חוויות  ואטרקציות – הכל מצוי כאן, אך פחות מבמקומות אחרים במדינה.

על אף הנאמר לעיל, בהחלט ניתן להקדיש כמה ימים לשיטוט בעיר ובסביבותיה. כמה אתרים ופעילויות מומלצים:

פארקים ומוזיאונים: ה-Albert Park צמוד למרכז העיר ומהווה אתר מוצלח מאד למנוחת-צהריים או טיול-ערבית. בפינה אחת שלו מצויה הגלריה העירונית (שווה ביקור גם ללא-אמנותיים שבינינו), ומצידו השני קמפוס Auckland University (לאלה מאיתנו הלומדים או מתעתדים ללמוד באוניברסיטה ישראלית מומלץ לא להיכנס לקמפוס, כדי למנוע שיברון-לב וקינאה).  ה-Auckland Domain נמצא מעט הלאה משם, והוא פארק רחב-ידיים שאפשר (ורצוי) לתעות בשביליו שעה-שעתיים כהכנה ראשונית לבוש הניו-זילנדי. על גבעה בתוכו יושב  ה- Auckland Museum, המוזיאון השני בגודלו במדינה (אחרי המוזיאון הלאומי בוולינגטון), וניתן לבקר בו ולו רק כדי לקבל מושג ראשוני על התרבות וההיסטוריה המאורית. Mt. Eden Domain מצוי דרומית למרכז העיר וכולל נקודות-תצפית על העיר וסביבותיה, גן מקסים, ושרידים מאוריים.  יש גם מספר רב של פארקים מחוץ לעיר, אליהם ניתן להגיע ברכב.

Sky tower: זהו "המגדל הגבוה ביותר בחצי בכדור הדרומי". הוא מהווה מוקד-משיכה תיירותי וגם נקודת-ייחוס מוצלחת להתמצאות. אפשר לטפס אליו ולצפות אל הים והסביבה. כיוון שזו ניו-זילנד, אפשר גם לקפוץ ממנו תמורת תשלום הולם. יש במקום גם מסעדה בה אפשר לאכול ולהשקיף על הנוף (ועל הקופצים).

חופים, שיט סירות:  העיר גדושה פעילויות ימיות, החל בשיטוט רומנטי לאורך המזח, דרך שיוטים במפרצים ושכירת יאכטות, ועד לשיט בספינות מפוארות או בספינת –מפרש מדגם עתיק. אפשר גם לטייל לאורך החופים, ולמי שאינו נרתע מהמים הקרים – אפילו להתרחץ.

איים: במפרצי אוקלנד יש מאות רבות של איים. ברבים מהם יש מעגנים שאפשר להגיע אליהם בשיט, וחלקם מיושבים.  הפופולארי שבהם הוא Waiheke Island (מבוטא "ואיהיקי" בפי הניו-זילנדים), המצוי כחצי שעת שיט במעבורת היוצאת מהמזח ב-Quay St. (בצמוד ל-CBD) בכל שעה. בבקרים אפשר לראות את תושבי האי קוראים את עיתון-הבוקר במעבורת בדרכם לעבודה בעיר. יש סיבה לקנא.

האי עצמו מקסים, מקום חמוד להפליא, רגוע ונינוח. יש איפה לישון: מקומות מהודרים יש בשפע, ויש גם אכסניות למי שדרישותיו צנועות יותר. אפשר סתם לנוח, לשוטט, וכדאי מאד לשכור זוג אופניים ולטייל ברחבי האי. המקום היווה בעבר אתר פופולארי לאמנים ועדיין נותרה בו אווירה בוהמיינית-משהו, וגלריות ובתי-מלאכה רבים.  במיקום נוח ביותר מצוי מוזיאון קטן מלא וגדוש כלי-נגינה עתיקים ומיוחדים, והזוג המקסים המפעיל את המקום מקיים תצוגות יומיות, בלוויית הסברים ונגינה. מומלץ בחום.

רובע פארנל: רובע קטן וחמוד שכדאי להציץ בו, בעיקר בזכות שפע המסעדות, הגלריות והחנויות שבו.

מערבה ממרכז העיר מצוי גן-החיות של אוקלנד. כדאי לבוא ולצפות בעולם החי הניו-זילנדי הייחודי, המצוי, כאמור, בתהליך גוויעה מתמשך. הניו-זילנדים גאים בחי ובצומח שלהם ונאבקים לשמר אותו, אך סביר להניח שבעל-חיים כמו הקיווי, הציפור הלאומית, ייגלה לעיניכם רק בשבי.

אוכל:

העיר מלאה במסעדות, מזללות ובתי-קפה, החל ברשתות ההמבורגר המוכרות וכלה באוכל אקזוטי מכל קצוות תבל בדגש על אסיה. מי שטרם הזדמן לו לטעום אוכל הודי או תאילנדי – זה הזמן. בצד העממי יותר, מומלץ לוותר על המקדונלד'ס ולהיכנס להמבורגריות מקומיות – המחיר דומה והטעם ללא השוואה. לארוחה צנועה עוד יותר כדאי לנסות את ה-meat pie הנמכרת בכל מינימרקט, שהיא המקבילה האנגלוסקסית ל"משהו בפיתה": חם, משביע, זול, קומפקטי. עבדכם הנאמן מת עליהן, אחרים לא מתקרבים לזה.

לצערנו אין כיום מסעדות כשרות באוקלנד,  אבל הקהילה היהודית יכולה לספק פתרונות למעוניינים.

בכל מה שנוגע לשתייה כדת, אין צורך לפרט: הניו-זילנדים אוהבים לשתות, והעיר גדושה פאבים מכל סוג ומין. חובבי התרבות האירית ימצאו ללא קושי פאבים איריים אותנטיים כולל מוזיקה עממית וכל הקונצים.

 אוקלנד כבסיס-הכנה לטיול בניו-זילנד:

כאמור, למי שהגיע לניו-זילנד כתייר אוקלנד מהווה בדרך-כלל תחנת-מעבר בין ארץ-המוצא ומרחביה של ניו-זילנד רבתי.  כאן אפשר בקלות לעשות "סידורים" לקראת הטיול. לא ניכנס במאמר זה לפירוט מלא של כל נושא, אך נתעכב על כמה מהבולטים שבהם:

ציוד לטיולים: יש בעיר חנויות רבות למטיילים. המחירים בד"כ יקרים מבישראל, אך האיכות טובה, בפרט בציוד נגד גשם (לניו-זילנדים יש המון ניסיון עם גשם).

מכוניות:  מטיילים רבים קונים מכונית משומשת, כיוון שהתחבורה הציבורית בניו-זילנד, בפרט באזורים הנידחים (והמעניינים) יותר, אינה יעילה כל-כך בשל צפיפות האוכלוסין הנמוכה. המכוניות זולות יחסית, וגם מחיר הדלק נמוך משמעותית מזה שבארץ.

סידור נפוץ הוא קניית ואן שאפשר גם לישון בו וכך לחסוך בהוצאות לינה. בדרך כלל ניתן למצוא כאלה למכירה דרך מודעות באכסניות.

דרכים לקניית מכונית: 1) דרך מודעות באכסניות וב"internet café" למיניהן 2) דרך מכירה פומבית (auction), 3) דרך יריד מכוניות (car fair),  למשל זה, 4) מאנשים פרטיים דרך העיתונים המקומיים (כגון ה-New Zealand Herald או ה- Trade and exchange). 5) מסוחרי-רכב, כולל אופציית buyback בה אתה קונה רכב ומובטחת לך האופציה למכור אותה בחזרה לסוחר בתום הטיול במחיר שהוסכם מראש.

רצוי מאד לקנות אלבום מפות טוב; הכבישים הניו-זילנדים לא תמיד משולטים היטב, בפרט מחוץ לערים הגדולות ולכבישים הראשיים.

HIT: או בשמו המלא Hosting Israeli Travellers   הוא ארגון מעניין שתכליתו לספק למטיילים ישראלים אירוח בבתי ניו-זילנדים חובבי-ציון, והנחות באתרי-תיירות רבים. מבחינה כספית מדובר בעניין משתלם ביותר, ומי שמוכן להתנסות ירוויח גם מבט אותנטי על אורח-החיים הניו-זילנדי. יש לציין שחלק מהמארחים עושים זאת מ"מניעים נוצריים" ויש מטיילים שהדבר לא נעים להם, אך האווירה בדרך-כלל נעימה ולא "מיסיונרית". אפשר להצטרף לארגון דרך סוכנים בכל המדינה, כולל באוקלנד.

 


צור קשר  |  מי אנחנו  |  תנאי שימוש  |  פרסם אצלנו  

 

  Copyright © New Zealand

 

 
דגל אוסטרליה

דף הבית
רקע
ויזות
הגירה
לימודים
טיול
ערים
אוסטרליה